אילת בת 17, והיא בודדה. כשהיא מגלה שהיא בהריון, המחשבה שיהיה לה ילד משלה, שיאהב אותה תמיד, כמעט מפתה. היא מרגישה כל כך בוגרת, בוגרת מדי. במסגרת עבודתה כבייביסיטר היא שומרת על 2 ילדות, בנות למשפחה שנדמית כנורמטיבית. הילדות מקשות על אילת עם הצרכים הרגשיים שלהן, והן מעמידות את אילת במבחן. היא מתחילה באמפטיה, אך בהדרגה נואשת, ומנצלת את כוחה עליהן. ככל שהלילה מתקדם, והאימא לא חוזרת, היא מגיעה להכרה הבלתי נסבלת שהאימא עזבה את הבית ואת הבנות שלה, ואינה מתכוונת לחזור. הסרט חוקר את הרגע שבין ילדות לבגרות, ואת הגבולות המטושטשים בין המצבים האלו.